כל הפוסטים בהבלוג

אחת השאלות היותר טיפשיות שיש היא: מה קדם למה – הביצה או התרנגולת? אני אומר זאת משתי סיבות: הסיבה הראשונה

זו הרשומה השלישית והאחרונה, בסדרה הנוכחית, בנושא מנח ותנועה. ואולי זו הרשומה הראשונה. לא חייבים לקרוא את הרשומות באופן לינארי

זו הרשומה השנייה בנושא מנח הגוף, את הרשומה הראשונה ניתן לקרוא כאן.ברשומה הזו אתאר כמה מהמרכיבים או המדדים למנח נכון.

בעקבות הרשומה הקודמת על מציאת עבודה ובעקבות עוד שאלות ודיונים – כמה מילים על בחירה מקצוע. או, אם אדייק יותר

לאחר כמה שיחות, שאלות ודיונים, עם מספר אנשים, על תהליך של חיפוש ומציאת העבודה. החלטתי לכתוב על התהליך המאוד מורכב

יומרני משהו. הרשומה הזו נכתבת בהמשך לרשומה הקודמת – תכנון, קצת כהבהרה וגם כמענה על שאלות שונות. ראשית אתחיל עם

שיתוף קטן, לא דרמטי: על תכנון התחלתי לכתוב לפני יותר משנה, חשבתי שאצליח לכתוב בזריזות, כמו את רוב הרשומות. כך

מוּחלטוּת היא המרכיב העיקרי ביכולת להפוך חביתה ולשמור עליה שלמה. טיפה של היסוס עם המרית, או בהקפצה – והחביתה משנה

החיים מתנהלים בין מגדל השיר למגדל השן. בין ציפייה נעימה לכאב. בין זה ששונא וההוא שאוהב. בין מגדל השיר למגדל

בהמשך לרשומה על שוויון נפש, הזכירה לי חברה את הסיפור שסיפרתי על החוואי והסוס. הסיפור הוא וותיק ומוכר, הסיפור שלי

שוויון נפש היא היכולת להקשיב, לראות ולקבל את העולם כפי שהוא. לגבינו, הילדים הארציים, שוויון נפש היא, בעיקר, היכולת לקבל

זו לא שגיאת כתיב, עיבוד במובן processing.שאלה שאני נשאל לעיתים קרובות למדי – איך אני יכול לשלוט יותר טוב בעובדים/לקוחות/ספקים/תלמידים