ארכיון תמונה

בתחילת יולי האחרון, הבן שלי הובא לבית חולים, ניתוח חירום של תוספתן. מה שחשבנו שיסתיים בשלושה ארבעה ימים בבית חולים,

כאשר השתחררתי משירותי הצבאי הסוער החלטתי כי אני רוצה לשנות את מסלול חיי וחיפשתי דרך. החלטתי ללמוד רפואה ובכך לממש

יומרני משהו. הרשומה הזו נכתבת בהמשך לרשומה הקודמת – תכנון, קצת כהבהרה וגם כמענה על שאלות שונות. ראשית אתחיל עם

שיתוף קטן, לא דרמטי: על תכנון התחלתי לכתוב לפני יותר משנה, חשבתי שאצליח לכתוב בזריזות, כמו את רוב הרשומות. כך

מוּחלטוּת היא המרכיב העיקרי ביכולת להפוך חביתה ולשמור עליה שלמה. טיפה של היסוס עם המרית, או בהקפצה – והחביתה משנה

החיים מתנהלים בין מגדל השיר למגדל השן. בין ציפייה נעימה לכאב. בין זה ששונא וההוא שאוהב. בין מגדל השיר למגדל

בהמשך לרשומה על שוויון נפש, הזכירה לי חברה את הסיפור שסיפרתי על החוואי והסוס. הסיפור הוא וותיק ומוכר, הסיפור שלי

שוויון נפש היא היכולת להקשיב, לראות ולקבל את העולם כפי שהוא. לגבינו, הילדים הארציים, שוויון נפש היא, בעיקר, היכולת לקבל

זו לא שגיאת כתיב, עיבוד במובן processing.שאלה שאני נשאל לעיתים קרובות למדי – איך אני יכול לשלוט יותר טוב בעובדים/לקוחות/ספקים/תלמידים

בחודשים האחרונים יצא לי לדון עם כמה אנשים על שינויים שונים בחיים. מתזונה ועד קבלה עצמית דרך קריירה והורות. to